לאור עליית המחירים במוצרי החלב ובעיקר הקוטג' החלטתי להיות צרכנית שקולה ולראות בדיוק מה מוכרים לי.
אמנם אני דיאטנית אך לא כל מוצר שאני מכניסה לעגלה אני בודקת בציציות. הרבה מוצרים אני מכניסה לעגלה בצורה אוטומטית, כמו מוצרי החלב.
הכל התחיל בסופרמרקט. מחיר הקוטג' היה כ- 7 ₪, אך מצאתי "קוטג' יוגורט" שעולה 6 ₪ והחלטתי לקנות ולנסות.
אצלינו הקוטג' נאכל במהירות ומהקופסא, כך שאני קונה כמויות. הדיאטנית שבי מוסיפה כי הקוטג' מנקודת המבט של ילדיי הוא תחליף לדני וכל המעדנים הממותקים שממלאים את המדפים בשנים האחרונות. עדיף קוטג' על פני יוגורט קטן שעשיר בסוכרים, פירות שמתו מוות טבעי לפני חודשים רבים, וחיידקים שספק רב אם עוברים את מערכת העיכול.
ונחזור לקוטג'. ניסיתי להבין מה ב"יוגורט קוטג" מוזיל את המחיר שלו לעומת הקוטג' הרגיל.
חוץ מהיוגורט שהוסף לקוטג', לא ראיתי הבדל- הקלוריות כמעט אותו הדבר, השומן 5% והנתרן בשני סוגי הקוטג' 400 מ"ג ל 100 גר מוצר. קצת גבוה... 100 ג"ר זה פחות מחצי קופסת קוטג'.
המסקנה היתה שנקנה את הקוטג' יוגורט- פחות כסף, ואולי הוסיפו שם קצת חיידקים שטובים למעי.
בבית הוצאתי את הגבינה הלבנה שיש לי. כדי להשוות. גם כאן בגלל עליית המחירים קניתי "גבינה בטעם של פעם" שעלתה קצת פחות מהגבינה הלבנה. מבחינת הטעם, הגבינה בטעם של פעם יותר חמוצה, אבל מבחינת הרכיבים- אין הבדל.
מה שהפתיע אותי היה שוב הנתרן. בגבינה של פעם יש 187 מ"ג נתרן ל 100 ג"ר ובגבינה הרגילה 240.
אני רוצה לציין שכל הגבינות והקוטג'ים שייכים לאותה חברה, כך שההבדל הוא בין המוצרים עצמם.
מעניין, לא?
הנתרן בתעשיה חשוב מאד בשימור (ראו כתבה על דגני הבוקר), שיפור טעם, ייצוב (לדוגמא העיגולים של הקוטג').
היות ומלח סופח נוזלים, הוא שומר על הנפח והייצוב של מוצרים רבים.
ארגוני הבריאות העולמיים ממליצים להגביל את צריכה הנתרן היומית ל 2300 מ"ג ליום (2.3 ג"ר). כלומר כפית מלח ליום. אך בארצות רבות בעולם המערבי צורכים כמעט פי 2.
הסיבה לכך היא שצריכה מוגברת של נתרן מעלה את לחץ הדם- הנתרן מביא לצבירת נוזלים ולעליה בנפח הדם, ומכאן מביא לעליה בתפוקת הלב ולעליה בלחץ הדם.
צריכה גבוהה של מלח (ואפילו לא יתר לחץ דם, אלא רק צריכה גבוהה לאורך השנים) נמצאה כגורם סיכון לאירוע מוחי ואירועי לב.
עם ההתבגרות/ הזדקנות וההשמנה מתחילה להיות יותר ויותר רגישות לנתרן ורבים מתחילים לסבול מיתר לחץ דם כרוני. יתר לחץ דם כרוני מעלה את הסיכון למחלות לב ולכלי דם רבות ומגוונות שאני לא אכנס אליהן.
המקור העיקרי לנתרן בתזונת העולם המערבי הוא המזון המעובד (77%) ורק 11% מקורם במלח שהוסף לבישול עצמו.
היכן ניתן למצוא הרבה נתרן?
בנקניקים, נקניקיות, תבלינים, דגני בוקר, חלב ומוצריו, רטבים לסלט (מוכנים), עוגות ועוגיות מוכנות (מפתיע...), בשר בקר, לחמים מבצק שמרים, ירקות כבושים, זיתים, חטיפים, פיצוחים מומלחים ועוד.....
כיום יותר ויותר חברות מזון מייצרות מוצרים דלי מלח ועליהם סימן ברור. תנובה כבר מייצרת גבינה דלת נתרן.
אנו צריכים לשנות את התפיסה כי מוצרים דלי נתרן הם לקשישים וחולים אלא לכולנו ובמיוחד לילדינו.
הפחתה הדרגתית בצריכת הנתרן היומית מרגילה את חוש הטעם, כך שאין ממש סבל.
לסיכום,
עדיף להפחית את צריכת הנתרן בתזונה היומיומית שלנו על ידי אכילת מזונות שהוכנו במו ידיינו ולא מזון מוכן ומעובד. ואם נחזור לקוטג', אז תנובה עשו תעלול מבריק. לאחר פרסום הכתבה, הופנתה תשומת ליבי לעובדה שהקוטג' יוגורט מכיל 200 גרם ולא 250 גרם כמו הקוטג' הרגיל. האריזה נראית אותו הדבר וההבדל הוא באמת לחדי עין בלבד (אורנית- תודה). בסיכום הכללי יוצא שהקוטג' יוגורט מכיל אותה כמות נתרן ואף עולה יותר....אך אולי עדיף להכניס את הגבינה דלת הנתרן הביתה או בינתיים גבינה בטעם של פעם.
פעם...לפני עידן המעדנים, כשאני הייתי עוד ילדה, אמא שלי היתה מערבבת קקאו וקצת סוכר עם גבינה. לא זוכרת שלא היה לי טעים.
כותבת המאמר: יפעת הרץ טברסקי, בעלת Steps צעדים לבריאות ודיאטנית קלינית.
כדי להמשיך ולקבל כתבות בנושאי בריאות הרשמו כאן.
כדי ללמוד עוד על אוכל ובישול בריא הכנסו