אני אמא אדמה
מה אנחנו עושים כאן על הכוכב הזה? למה אנחנו פה? מעטים בלבד אם בכלל באמת יודעים. אבל אנחנו פה. גדלים, מתפתחים ומתרבים מדור לדור והתהליך הזה מתבצע באופן טבעי ובלתי משתנה. זרע וביצית נפגשים, אשה נושאת אותם ברחמה להביאם לידי הגשמה. גוף אדם חי ונושם, היכל לעוד נשמה, תודעה, מחשבות, רגשות וכל מה שבינהם.
אלמנט האדמה ברפואה הסינית קשור לאמא. הוא מדבר על יציבות, על שגרה ובתוך זה על דינאמיות. היכולת לשמור על יציבות ולאזן את כל הגורמים שמסביבי חייבת להיות מושתת על דינאמיות ויכולת השתנות, הסתגלות. הרי הכל משתנה מסביבנו כל הזמן, אנחנו חייבים להבין את זה כדי להיות מסוגלים לשמור על המרכז שלנו. כמו טאי צ'י, המחשבה והגוף הם אחד, מאד מרוכזים מאד נוכחים, מאד יציבים ומשם מתאפשרת כל התנועה.
האדמה היא המרכז, היא הבסיס. היא מעניקה לנו מזון, וקרקע להלך עליה, היא מבקשת מאיתנו שגרה כדי שתוכל להתמיד בעבודתה, היא סופגת הכל, מקבלת הכל ונותנת מה שיש לה חזרה. כמו אמא.
בכל אשה בין אם יש לה ילדים או לא, קיים פוטנציאל האימהות, מעצם היותה אשה, עם רחם, מעצם היותה בת לאם מודל לחיקוי או מודל להשוואה ושינוי, ובהגשמת פוטנציאל שכזה אנו הופכות ברגע אחד לחלק משבט שורשי ומקורי, שטבוע עמוק ב ד.נ.א. שלנו. אשה בהריון, לא חשוב מאיזו מעמד או איזו השכלה רכשה איזו שפה היא מדברת, יודעת שההיריון הזה – הוא שליחות. היא זוהרת, היא מיוחדת. (בעיקר אחרי שהסתיימו הבחילות), שומרים עליה, דואגים לה, כאילו אין בעולם דבר חשוב יותר מלשאת ברחם עובר. היא היכל מקודש, מקום טהור ונקי. כלי קיבול דרכו פוגשים השמיים את הארץ. היא מקדש מהלך לנשמה.
בזמן ההיריון כל האנרגיה של האשה מופנית פנימה, ורוב האנרגיה הולכת לרחם, במיוחד ככל שמתקדמים החודשים, לא נשאר הרבה לראש – מה שלא חיוני – לא נכנס. מחשבות טורדניות מתפוגגות, דאגות יומיומיות מתחלפות בחיוך השבע והמרוצה של אשה שומרת סוד. היא מזינה את העובר דרך מחשבותיה, דרך תזונתה ודרך האוויר שהיא נושמת, הסביבה בה היא מתחככת. לכן חשוב לאכול טוב, לנשום טוב... ולחשוב טוב.
הרבה פחדים יכולים ללוות את ההיריון והציפייה ללידה, במיוחד עם זה הריון ראשון או שיש היסטוריה של לידות מסובכות או קשות. כדאי לנסות ולהרגיע את עצמך כמה שיותר. בד"כ הכנת הגוף והמחשבה לאורך כל תשעת החודשים, יובילו ללידה טובה הרבה יותר. (לידה טובה היא לא רק מהשמיים, את יכולה לעזור). מומלץ להקיף את עצמך בסביבה חיובית להיתמך בטיפולים מרגיעים ועיסויים, ולסרב להקשיב לסיפורי לידה קשים של אחרות ואחרים. הקשיבי רק לסיפורים טובים ומעצימים. יש הרבה כאלה. והעובר סופג הכל.
כמה עצות קטנות:
- משהו מאד גדול קורה בגוף בזמן ההיריון – נוצרים חיים. הכל משתנה. נפח הדם גדל והוא הולך לרחם, עצמות האגן מתרחבות, החזה מתמלא ועמוק בפנים מתפתח תינוק. נדיר מאד, שדבר כזה יקרה ואת לא תרגישי כלום. בחילות, הקאות, עייפות גדולה הם רק חלק מהתסמינים של השינוי הגדול הזה שמתרחש, מתהליך ההסתגלות. תרגילי נשימה ויוגה, פעילות גופנית מתאימה, מתונה, שתיית תה עם ג'ינג'ר לבחילות, אכילת מספר גדול יותר של ארוחות יותר קטנות, הומיאופתיה ודיקור הן חלק מהדרכים הרבות להקל על הגוף ולחזק אותו.
- מצב הגוף והאישה ישפיעו על מהלך ההיריון והצ'י של העובר, לכן רצוי להכין ולחזק את הגוף כשלושה חודשים לפני הכניסה להריון. יש נשים שיעידו שתהליך כזה של שינוי הרגלי אכילה ושמירה על הגוף קרו מעצמם וללא כוונה מודעת, זמן מה לפני ההתעברות. הגוף מרגיש שהוא מוכן. בחילות והקאות רבות יכולות להיות קשות ולהימשך הרבה זמן אך הן גם מעידות על רמה גבוהה של הורמון ההיריון ולכן כנראה גם ההיריון יותר בטוח.
- אם יש חסר דם – או בעגה מערבית – אנמיה, (וחסר דם מסוים הוא נורמאלי בהריון) מומלץ לשתות תה סרפד או זעתר, או שילוב של אגוזים עם משמש טרי או מיובש שמכיל הרבה ברזל. כמובן בנוסף לויטמינים והברזל המומלצים.
- לבצקות בסוף ההיריון – מומלץ להפסיק לצרוך מלח.
- היפוך עובר – העובר אמור להתהפך למצג ראש עד שבוע 32-33, (לעיתים רחוקות יכול להתהפך גם אח"כ) ואם לא – טיפול בדיקור ומוקסה הוא אחת האפשרויות לעזור לו להתהפך. מתבצע בד"כ עד שבוע 36. בנוסף, חשוב להתהלך הרבה ולתרגל תנוחות זקופות ופחות ישיבה או שכיבה. ראש התינוק הוא האיבר הכבד בגופו. עמידה, הליכה וכוח הכבידה יכוונו אותו למטה. אפשר גם לקרב פנס או מוזיקה לחלק התחתון של הבטן. האור והצלילים ימשכו אותו אליהם. ויש גם תרגילים שיכולים לעזור.
- זירוז לידה – רוב בתי החולים ממליצים על זירוז בסביבות שבע 41-42 והם עושים זאת בעזרת פיטוצין. במקרים מסוימים דיקור יכול לחזק את האישה לקראת הלידה ולתת תנועה ברחם וכך לגרום לזירוז. אם זה הזמן – הזירוז יעבוד .אם לא – אפשר לחזק את האישה שתגיע יותר מוכנה ללידה כשהיא תבוא. ובכלל – לנוע, לרקוד, לשמוח, לדבר אל הילד שעתיד לבוא, לכתוב לו מכתבים, להנות מהזוגיות – זה מתכון לחיים טובים בכל שלב.
וגם לזקני סין יש מה להגיד:
החודש הראשון, שייך לאלמנט העץ, הפורץ, היוצר משהו חדש, האחראי על התנועה והשרירים – מומלץ לא להתאמץ יותר מדי, ולא לכעוס כדי שאנרגיית הדם לא תלך לשרירים במקום לרחם.
בחודש השני האישה צריכה שיהיה לה מקום שקט ללא הפרעות. בד"כ בחודש הזה מתחילות הבחילות וההקאות, העייפות והשפעת רמת ההורמונים הגבוהה וצריך מקום שקט לאפשר ולהכיל את כל זה.
בחודש השלישי – שלאחריו ההיריון יותר בטוח, ואז כבר מספרים לכולם, צריך לעבוד על טוהר ויושר פנימי. הוא משויך לאלמנט האש, וללב, מומלץ לאישה לפגוש ולשהות במחיצת אנשים שהיא אוהבת – הם ישפיעו על עיצובו של העובר.
הטרימסטר השני – חודשים 4-5-6, משויכים לאלמנט האדמה, המסמלת נתינה, שפע, איזון, ספיגה וקבלה. הוא בדרך כלל נעים יותר וקל וחולף מעצמו. לא צריך לעשות כלום, פשוט להיות וליהנות מהשפע והשגשוג.
בחודש השביעי – הוא כבר שייך לאלמנט המתכת, עלינו להחזיק את העוצמה שנבנתה עד כאן בפנים, צריך לנוע ולנשום היטב על מנת לחזק את הולכת האנרגיה לרחם.
בחודש השמיני – להשקיט את הנשימה, להקפיד על תרגילי נשימה כדי לא לאפשר לצ'י לברוח.
בחודש התשיעי, אלמנט המים, הכל מגיע לידי שלמות, על האישה להכין את עצמה ללידה, לנוח מספיק, לאכול ולשתות טוב. לאגור כוחות.
אז לכל הנוגעות בדבר – הריון קל נעים ומפרה ולידה טובה ומעצימה.
כותבת המאמר: דנה תבור מטפלת ברפואה סינית מטפלת בילדים, נשים בהריון וליווי לידה