למה נשים משמינות כשהן הופכות לאמהות?
אמהות יקרות,
גם אני אמא. יש לי שני ילדים. הגדולה בת 4 והקטן בן 2.5. שניהם ממלאים את עולמי ומקנים לי אושר רב.
אני גם דיאטנית.
את הלימודים סיימתי רווקה צעירה ונטולת דאגות. עם השנים והנסיון, ובייחוד עם הפיכתי לאם, התחלתי לראות את הדברים שלמדתי באוניברסיטה קצת אחרת והחומר התיאורטי מהלימודים החל להתגמש לכיוון המציאות.
כיום אני רואה אמהות שעולות במשקל אחרי הריון ולידה (גם אם הילד כבר בן 30), ומנסה להבין מאיפה זה מגיע.
הייתי מעוניינת לשתף אתכן.
אמהות לילדים קטנים, קמות בבוקר, מתרוצצות סביב הבית, הילדים וקריירה ולמעשה מזניחות את עצמן ולא נותנות מקום לתזונה שלהן. הילדים אוכלים בריא, ניזונים מכל אבות המזון, לחם מלא, סיבים ירקות ופירות....והן אוכלות "על הדרך".
הבוקר הוא מירוץ מטורף וכך גם בעבודה שצריך להספיק ולהגיע ליעדים. לפעמים באמצע היום ברגעים קטנים של חסד הן "מתפנקות" על נישנוש זה או אחר. כך גם בבית אמהות אוכלות כשהן עייפות במקום לנוח 10 דקות במיטה עם עיניים עצומות כדי "לאפס את המונה".
הפינוקים הרגשיים, הם בד"כ חטיפים קטנים או חטיפות קטנות שבכלל לא שמים לב אליהם. לא זוכרים אותם. אבל המונה של הגוף כן זוכר ונהנה מהאנרגיה שקיבל עוד ועוד...
למה נשים עושות את זה? ובעיקר כשנולדים הילדים?
כל אחת וההתניות שלה. אוכל הוא לא רק אוכל. הוא גם מקור נחמה, פינוק, גורם מחמם ומרגיע. יש הטוענים כי הוא מחזיר אותנו לתקופת הינקות בה את החום והאהבה קיבלנו דרך ההאכלה של האם. בהנקה.
לא סתם נשים משמינות בהריון ובחופשת הלידה בהן הן נדרשות לתת ולתת בלי לעצור רגע ולנשום.
כדי לא לעלות במשקל או כדי להתחיל בתהליך של ירידה במשקל חשוב לשים לב לדפוס הנישנוש. מתי הוא מגיע ולמה?
ההמלצה שלי היא לשים לב. לקחת פסק זמן לפחות פעם אחת ביום ולעצור. לפני שהילדים קמים, לשתות את הקפה ואולי אפילו לאכול ארוחת בוקר בשקט. בצהריים מי שיכולה, להכנס למיטה ל 10 דקות ולעצום עיניים. מי שבעבודה- תעצרי את הכל וקחי לך 10 דקות בין ארוחת הצהריים עד 16:00 ושתי קפה עם משהו קטן ליד. סביר להניח כי מעשים אלו יעזרו לנטרל או להוריד את ה"חטיפות" הקטנות.
לעומת האמהות הצעירות, יש את האמהות שכבר ילדיהן בני 20+, שכבר יצאו מהבית.
לפעמים גם הבעל יצא...ובמצבים שכאלה הן מפסיקות לבשל לעצמן. הטיעון שאני שומעת "מה, להכין רק לעצמי?"
התרגלתן להכין כמויות, ולכן הכין מנה לאדם אחד נראה עלוב מידי. נכון, לא ממש נעים לאכול לבד, אבל זה חשוב.
במקרר יש פסטרמות, לחם, גבינות ובמקפיא טבעול ואוכל מתועש אחר- ליתר בטחון.
כשהילדים מגיעים בסופי שבוע את המפנקת אותם עם "אוכל של אמא".
מה עם לפנק את עצמך?
ככל שמתבגרים הגוף לא מפרגן לנו. ודוקא בגיל 50 שהמחזור נפסק והגוף מתחיל לבגוד בנו עם מחלות וחילוף חומרים נמוך יותר, חשוב לאכול אוכל רזה יותר, לא תעשייתי וארוחות קבועות. מחקרים מראים שנישנושים לאורך כל היום מעבר להיותם גורם להשמנה, הם מעלים את הסיכון לסכרת.
הדפוס של הנישנושים של אמהות צעירות פשוט ממשיך גם מאוחר יותר. האם הצעירה מנשנשת מחוסר זמן וכפיצוי רגשי והאם המבוגרת מתוך חוסר תשומת לב לעצמה והזנחה.
בשני המקרים אתן צריכות לתת לעצמכן את המקום להזין את הגוף באוכל בריא. באוכל שיזין אתכן ב"דלק" איכותי.
אף אחת מאיתנו לא רוצה להשמין אבל זה מה שקורה כששנים אמהות מזניחות את עצמן ומבטלות את עצמן.
ההמלצות שלי:
1. לאכול ארוחות קבועות כל 3-4 שעות. כשהראשונה היא ארוחת הבוקר בבוקר. עד חצי שעה אחרי היקיצה.
2. לאכול עם הילדים כשאפשר. את ארוחת הבוקר, צהריים (אם את בבית) וערב חשוב לאכול עם המשפחה. כך את קובעת גבולות לא רק לילדים אלא גם לעצמך.
3. האמהות המבוגרות יותר- אותו הדבר. אם יש עם מי לאכול- מעולה. אם אין....לא נורא לאכול לבד. את יכולה להכין לך אוכל שיספיק ל 3 ימים.
4. לדעת לעצור את מירוץ בכמה נקודות במהלך היום, לנשום עמוק ולתת מקום גם לעצמך.
5. לעשות קצת חושבים ולנסות להבין מאיזה מקום רגשי הנשנושים מגיעים.
- למעוניינים, אני יכולה לשלוח במייל יומן אכילה שיעזור להבין את דפוסי האכילה.