שנה חדשה, התחלה חדשה

מחבר המאמר: 
גילי לזר-יוסף

המחצית השנייה של חודש אוגוסט עשויה להביא איתה דריכות לקראת השנה החדשה. אנו עשויים לומר לעצמינו ש"הנה, החופש הגדול אוטוטו מסתיים, וצריך לחזור לשגרה". גם החגים שעומדים בפתח, עשויים להכניס אותנו "לכוננות" כדי שנספיק את כל הדברים שעוד לא עשינו, לפני שהם ידפקו על דלתנו.
לכל זה, תוסיפו את המתח של מה שאני מכנה "סיכומי סוף השנה": שנה אחת חלפה לה ואחרת מייד מתחילה, ובתפר שבין שתיהן מצויים אנחנו, עם "פנקס הרשימות" ובו כל הדברים אותם רצינו לעשות השנה וטרם הספקנו, כל מה שהגשמנו או לא הגשמנו, השגנו או לא השגנו.

למעשה, נקודת ההשקה הזו, שבין השנה שעוזבת לזו שמתחילה, מוכרת לנו היטב בזכות יום הולדתנו, שגם הוא מהווה עבור רבים מאיתנו נקודת עצירה, שבה אנו "מגלגלים" לאחור את השגנו, זוכרים מאין באנו, ומסמנים לעצמינו לאן נמשיך מכאן.
אך בשונה מיום ההולדת האינדיבידואלי, ראש השנה החדשה הוא נקודת זמן קולקטיבית ומאחדת. זו הזדמנות לעצור ולהתבונן על מעשינו בשנה החולפת. יחד עם זאת, על מנת שההסתכלות שלנו לאחור, כמו הראייה קדימה, תעשה ממקום אוהב ולא ביקורתי, עלינו "לשמוט את הפינצטה": כלומר, עלינו לוותר על אותו הרגל מכאיב ולא מתגמל, שבורר ביסודיות מיותרת כל בחירה שגויה, ושבעקבותיו אנו מתלוננים על מה שיש או אין לנו.

גישה סלחנית כלפי עצמינו תעצים אותנו הרבה יותר. קל לשכוח שאנחנו רק בני אדם. זו גדולתנו וחולשתנו כאחד: מצד אחד, אנו ממהרים להגיד "לא נורא", ומוותרים לעצמינו דווקא במקומות שבהם עלינו להישיר מבט ולקחת אחריות על מעשינו. מצד שני, מדהים עד כמה הביקורת העצמית שלנו קטנונית - אנחנו מסוגלים להיות ביקורתיים מבוקר עד ערב, לעיתים אפילו מבלי לשים לב, דווקא במקומות שגישה חומלת וסלחנית כלפי עצמינו תקדם ותתרום לנו הרבה יותר. לכן, העבודה הפנימית דורשת מאיתנו להיות כנים ואמיתיים. השינוי וההתקדמות יקרו רק על ידי התבוננות אמיתית במה שמניע אותנו.

לפני הכול, הבסיס לחקירה פנימית הוא גישה אוהבת ומקבלת כלפי עצמינו, ומכאן גם כלפי אחרים. בעיניי, כל עצירה להתבוננות, רצון לשינוי וצמיחה חייבים לבוא מאהבה. בנוסף, "הטריק" הוא להחליף גישה של האשמה, בגישה של לקיחת אחריות. נשמע פשוט, אך לא בהכרח קל ליישום. זאת מכיוון שההרגלים האוטומטיים שלנו עשויים לצוץ מכל פינה. כשזה קורה, עלינו לגייס את כל יכולות ההתמדה שלנו בשילוב עם אהבה והערכה עצמית, ולהמשיך בדרך החדשה שאותה אנחנו לומדים לסגל לעצמינו.
עוד רגע קט, שנה אחת תבוא לקיצה ושנה אחרת תתחיל. עכשיו הזמן להסתכל על עצמינו במבט סלחני ולהכיר תודה על כל מה שיש לנו בחיים. גישה זו מדרבנת אותנו להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה ו"להאיר את הזרקור" על מה שכן "עובד" וחיובי בחיינו. הכרת התודה מזמנת אלינו שפע ומעודדת אותנו לדבוק בשמחה. עכשיו זהו זמן תפילה ואמונה שהשנה הנכנסת בהכרח תביא איתה מזור למה שרוצה להירפא בתוכנו, מיקוד וכוונה מדויקת לכל מה שרוצה לנבוע ולצמוח מתוכנו, ואהבה גדולה שפועמת בקרבינו, שמבקשת לגדול ולהתעצם.

תמיד תזכרו, שמה שצריך לקרות ממילא קורה. לכן, לא נותר לנו אלא לחבק ולאהוב את הקיים, לוותר על השליטה, ולגלוש לאיטנו אל עבר שנה חדשה וברוכה, שמביאה איתה את כל השפע שאנו מאחלים לעצמינו.

שתהיה לכם שנה טובה ומתוקה, שנהיה בריאים ומאושרים,
באהבה, גילי.

גילי לזר יוסף - מסע פנימה
רייקי מאסטר
טיפול בכאבים כרוניים • עיסוי לנשים בהריון
סדנאות • פרחי באך • דמיון מודרך
050-991-1250

דוא"ל המחבר: 
giliormer@gmail.com