הצטרפתי לקבוצה של יפעת, אחרי "ניסיון" רב בקבוצות תמיכה להרזייה בהמלצת חברה. נכון שכבר רבות נכתב ודובר אודות מגפת ההשמנה והדיאטות, וכולנו עדיין מחפשות אחר הקסם שיגאל את האנושות כולה מהתופעה המתפשטת, אבל הבנתי שהגאולה לא תגיע מהכיוון הזה.
למרות שלא ויתרתי אחרי מציאת פתרון הקסם, הצטרפתי לקבוצתה של יפעת.
אצל יפעת, כמו בכל תהליך של שינויי דפוסי התנהגות הכרוך בעליות וירידות, נפל לי האסימון הגדול מכולם, כמה שזה יישמע בנאלי, אבל השינוי מגיע מתוך מודעות. לא עוד שינויי דפוסיי התנהגות של "מה מותר" ו"מה אסור", מה "בריא יותר" או פחות, לקיחת אחריות ולהיות מודעים מתוך מקום הרבה יותר פנימי של "אני בשליטה ואני מודעת לכל מה שאני עושה", וכמובן שזה חל גם על התפריט שלי.
בכל מקום אחר, שטיפות המוח יכולות להיכחד ולהישחק, אם לא פותחים להם מקום במודע ומפנימים אותם.
אצל יפעת נגענו באכילה לא בהיבט של קלוריות או שקילת המזון, אלה ממקום של גורמים נפשיים, סביבתיים, תוך קשר ישיר בין מצבינו הפיסי לבין המצב הנפשי והרגשי, תוך מתן פתרונות במצבים שונים בחיים של כולנו. ומה לעשות, מסתבר שלא נוכל לשקול כל החיים 200 גרם חזה עוף, כי אורח חיים בריא זה משהו שאנחנו צריכים ללמוד איך לחיות איתו, ועדיף - בשלום.
יפעת פשוט נהדרת, מחכה לך אחרי פגרת הקיץ, ותודה עד כה.
יעל